מועד ב׳: איך מחליטים אם ללכת, ואיך ללמוד אחרת בפעם השנייה
כדאי ללכת למועד ב׳ רק אם שלושה תנאים מתקיימים יחד: הכללים במוסד שלכם לא מסכנים את הציון הקיים, יש לכם זמן פנוי אמיתי בשבועות שלפני, ואתם יודעים מה בדיוק תעשו אחרת. ודבר אחד שכדאי לדעת מראש: בכל 11 התקנונים שקראנו, הציון של המועד האחרון הוא שקובע, גם אם הוא נמוך יותר.
שלושה דברים לבדוק בתקנון, לפני הכול
הכללים שונים בין מוסדות ולפעמים בין פקולטות באותו מוסד, וההבדלים ביניהם משנים את ההחלטה מקצה לקצה. שלוש שאלות שצריך לדעת עליהן את התשובה לפני שנרשמים:
| מה לבדוק | למה זה מכריע |
|---|---|
| איזה ציון קובע | בכל 11 התקנונים שקראנו האחרון קובע גם כשהוא נמוך יותר (למשל האוניברסיטה העברית, בן־גוריון, HIT, ספיר ועזריאלי), אז הליכה עם ציון עובר ביד היא הימור ולא שיפור. הגבוה נלקח רק במקרים מיוחדים, למשל כשתוצאות מועד א׳ התפרסמו באיחור (אריאל) |
| כמה מועדים מגיעים לכם | בדרך כלל שני מועדים לקורס (למשל בגליל מערבי). מועד שנשרף על שיפור קוסמטי לא יהיה זמין כשבאמת יידרש |
| מה קורה אם לא מגיעים אחרי שנרשמתם | זה שונה בין מוסדות: באוניברסיטה העברית זה עולה דמי טיפול, ובטכניון דילוג על מועד ב׳ משאיר את ציון מועד א׳. ההרשמה עצמה היא כבר החלטה |
לפני שמחליטים, בדקו את התקנון של המוסד שלכם. קראנו 11 תקנונים ולא את כולם, חלקם מלפני כמה שנים, ויש הבדלים גם בין פקולטות. למשל, לפי אגודת הסטודנטים בחיפה, במועד השני אפשר לחתום על ויתור עד חצי שעה מההתחלה ולשמור על הציון הראשון. המזכירות האקדמית תיתן לכם את התשובה בשיחה אחת.
ההחלטה עצמה: שלוש שאלות
- הכללים לא מסכנים את מה שכבר יש לי? אם האחרון קובע ועברתם — זה כבר כמעט תשובה
- יש לי זמן פנוי אמיתי בשבועות שלפני? לא ״אני אמצא״ — שעות שקיימות בלוח
- אני יודע מה אעשה אחרת? אם התשובה היא ״אשקיע יותר״, זו לא תשובה
שלוש כן — ללכת. אחת לא — בדרך כלל עדיף להשקיע את אותן שעות בקורס של הסמסטר החדש שרק התחיל, שם אותה עבודה מייצרת ציון חדש במקום לתקן ישן.
החלק שבאמת קובע: למה מועד א׳ לא הלך
זה השלב שרוב האנשים מדלגים עליו, והוא זה שמכריע. ״לא הלך לי במבחן״ הוא לא אבחנה — זה תיאור. מתחתיו יש ארבעה מצבים שונים לגמרי, ולכל אחד תיקון אחר:
| מה קרה באמת | הסימן המזהה | מה עושים אחרת |
|---|---|---|
| לא הספקתי ללמוד | חלקים מהחומר לא נפתחו בכלל | זו בעיית לו״ז, לא הבנה. להתחיל מוקדם ולתת לחומר שעות קבועות |
| ידעתי, אבל נגמר הזמן | ענית נכון על מה שהספקת, ונשארו שאלות ריקות | לתרגל בתנאי אמת עם שעון. הבעיה היא קצב, ותרגול מתוזמן הוא הדרך לתקן אותה |
| ידעתי, ונתקעתי | יצאת מהמבחן ונזכרת מיד בתשובות | כנראה בעיית לחץ, לא ידע. תרגול במבחנים נראה עדיף על עוד חזרה: בניסוי שפורסם ב־Science, מי שלמדו בעזרת מבחני תרגול שמרו על הזיכרון גם תחת לחץ, ומי שרק קראו שוב לא. ואלה הכלים שעוזרים עם הנתקעות עצמה |
| למדתי את הדברים הלא נכונים | המבחן שאל על מה שכמעט לא עברת | לפתוח מבחנים משנים קודמות בהתחלה ולתת לחומר משקל לפי מה שנשאל |
שימו לב שרק המצב הראשון נפתר על ידי ״ללמוד יותר״. בשלושת האחרים, עוד שעות של אותה שיטה מייצרות את אותה תוצאה. וזו סיבה אפשרית לכך שגם השקעה גדולה יותר במועד ב׳ יכולה לאכזב.
לתכנן את השבועות שלפני
אחרי שיש אבחנה, התכנון עצמו זהה לכל מבחן: לפרק לנושאים, לתת לכל אחד הערכת זמן, ולספור אחורה מהתאריך — עם התוספת שהפעם יש לכם מידע שלא היה קודם.
אתם יודעים מה נשאל בפועל, אתם יודעים איפה נפלתם, ואתם יודעים כמה זמן החומר באמת לקח. זה הופך את הערכות הזמן מניחוש למשהו מבוסס. המדריך לתוכנית לימוד למבחן עובר על השיטה, כולל מה עושים כשמגלים שהחומר לא נכנס בימים שנשארו.
מה לא לעשות: לחזור על כל החומר מההתחלה באותו סדר. זה מרגיש יסודי, וזה מבזבז את רוב הזמן על מה שכבר ידעתם. גם סקירה של שיטות למידה מדרגת קריאה חוזרת נמוך ותרגול במבחנים גבוה. הסדר הנכון הוא לפי האבחנה — קודם מה שנפל, ורק אחר כך חזרה מהירה על השאר.
כשמועד ב׳ נופל על סמסטר חדש
באוניברסיטאות שבדקנו, כמו הטכניון ותל אביב, מועד ב׳ בדרך כלל נגמר לפני הסמסטר הבא. במכללות לא בדקנו, ובמועדים מיוחדים זה יכול להיות אחרת. כשזה קורה, מועד ב׳ שנוחת אחרי שהסמסטר החדש כבר התחיל הוא לא תקופת מבחנים — הוא מטלה עם דדליין בתוך סמסטר פעיל.
ההבדל מעשי: תקופת מבחנים מקבלת את כל הזמן, מטלה מקבלת שעות קבועות. ומכיוון שהשעות האלה באות על חשבון משהו, שווה להחליט מראש על חשבון מה — ולא לגלות את זה בדיעבד כששני הקורסים נפגעו.
אם השבוע כבר עמוס בלי זה, חישוב העומס יראה לכם את זה במספרים לפני שתגלו את זה בדרך הקשה.
סיכום
- קודם התקנון: איזה ציון קובע, כמה מועדים יש, ומה קורה אם לא מגיעים
- שלוש שאלות ההחלטה — וכשאחת מהן ״לא״, הזמן שווה יותר בקורס של הסמסטר החדש
- ארבע סיבות שונות לכישלון, ורק לאחת מהן התיקון הוא ״ללמוד יותר״
- הפעם יש לכם מידע שלא היה: תשתמשו בו כדי לתעדף, לא כדי לחזור על הכול
- מועד ב׳ בתוך סמסטר פעיל הוא מטלה, לא תקופת מבחנים
שאלות נפוצות
האם מועד ב׳ מוחק את הציון של מועד א׳?
בדרך כלל כן. בכל 11 התקנונים שקראנו, הציון של המועד האחרון הוא שקובע, גם אם הוא נמוך יותר, והציון הגבוה נלקח רק במקרים מיוחדים, כמו תוצאות שהתפרסמו באיחור. לכן הליכה למועד ב׳ עם ציון עובר ביד היא הימור. זה לא סקר של כל המוסדות, אז בדקו בתקנון של המוסד שלכם או אצל המזכירות האקדמית.
כדאי ללכת למועד ב׳ אם עברתי בקושי?
רק אם שלושה תנאים מתקיימים יחד: הכללים במוסד שלכם לא מסכנים את הציון הקיים, יש לכם זמן פנוי אמיתי בשבועות שלפני, ואתם יודעים מה בדיוק תעשו אחרת. אם אחד מהם חסר, ההשקעה בדרך כלל משתלמת יותר בקורס של הסמסטר החדש שרק התחיל.
איך לומדים למועד ב׳ אחרת מהפעם הראשונה?
קודם כול מאבחנים למה מועד א׳ לא הלך, כי לכל סיבה יש תיקון אחר. לא הספקתם ללמוד את החומר, ידעתם אותו אבל נגמר הזמן במבחן, ידעתם אותו אבל נתקעתם בלחץ, או שלמדתם את הדברים הלא נכונים — אלה ארבעה מצבים שונים לגמרי. לחזור על אותה שיטה ביתר מאמץ הוא מה שלא עובד.
מה עושים כשמועד ב׳ נופל על תחילת הסמסטר החדש?
מתייחסים אליו כאל מטלה עם דדליין בתוך הסמסטר החדש, לא כאל תקופת מבחנים נפרדת. כלומר משבצים לו שעות קבועות בשבוע ומקבלים שהן באות על חשבון משהו. הטעות הנפוצה היא להניח שאפשר לעשות את שניהם במלואם — ואז שני הסמסטרים נפגעים במקום אחד.
לראות אם השבועות האלה בכלל פנויים
כל מה שכתוב כאן עובד בלי שום כלי. השאלה היחידה שקשה לענות עליה על נייר היא השנייה מבין שלוש שאלות ההחלטה — האם באמת יש לכם את השעות, או שרק נדמה.
Focusity מראה את הזמן הפנוי שנשאר אחרי המערכת, העבודה והמחויבויות, ובונה תוכנית הכנה אחורה מתאריך הבחינה בתוכו.
לבנות לי תוכנית — חינם